top of page

הסיפור שלי

inbal high res-18.jpg

נולדתי בקיבוץ נירים שבמערב הנגב בשנת 1977 לעולם של טבע, חופש ויצירה.

 

עוד כשהייתי ילדה נהגתי לפרק שעונים, לכופף וללפף חוטי ברזל וליצור תכשיטים מכל מה שנקרה בדרכי.

שעונים ישנים, קליפות עצים, חוטי נחושת ועוד.

 

בכיתה י"ב החלטתי להגשים את משאלת לבי ונרשמתי ללימודי צורפות במכללת ספיר. במקביל התחלתי לעבוד בסטודיו לצורפות בנירים, שהיה לי כבית שני. גם בעת שירותי הצבאי לא הפסקתי ליצור תכשיטים, וכבר ביום שחרורי מצה"ל התייצבתי ללימודים במכללה לצורפות ״אומנית״.

בהמשך טסתי לטייל בארה"ב ומכרתי את התכשיטים שלי לחנויות בוטיק. כשחזרתי לארץ המשכתי לעצב ולמכור תכשיטים באופן עצמאי ואף התחלתי לעבוד ב"תכשיטי בית ניר" כמעצבת.

 בשנת 2013 החלטתי שאחרי נדודים ברחבי הארץ והעולם, הגיעה העת שיהיה לי סטודיו משלי.

הסטודיו

הסטודיו שלי נמצא במרכז קיבוץ נירים. דירה ישנה מוקפת בעצים וצמחים. העיצובים שלי מושפעים מהסביבה בה גדלתי.

האתגר הגדול שלי הוא להלחים את הרוח לחומר שיגלם יופי וחן ובמקביל יהיה שימושי וחיוני. כסף, זהב, אבני חן, חרסים ביזנטיים ואפילו רסיסי פצצות מרגמה, אני שוזרת את חומרי חיי לתכשיטים שלי. 

במיוחד אני אוהבת להתיך תכשיטים ישנים, התהליך של התכה ועיבוד מחדש של המתכת מסעיר אותי בכל פעם מחדש. להתבונן במוצק המבעבע והופך לנוזל אדום דמוי לַבָּה, לצקת אותו לתבנית ולהביט כיצד הוא מתגבש מחדש למוצק, לרדד אותו לפח או לחוט ולהפוך אותו לחומר גלם שממנו ייוולד תכשיט חדש. 

אני לא יוצרת סקיצה לפני תחילת העבודה, אלא ניגשת מיד אל המתכת, מנסרת, פוצרת, מרקעת והתכשיט מתהווה תוך כדי העבודה. בתחילת התהליך אינני יודעת מה יהיה בסופו, ובכל פעם מחדש מתרגשת לגלות את מה שעלה בידי.

לאחרונה רכשתי מכונת לייזר ועכשיו ניתן לשלב חריטות עדינות ומדוייקות כמעט בכל גודל.

אשמח לעצב  לכם את התכשיט שתמיד חלמתם עליו...

bottom of page